Sanhedrine
Daf 21b
משנה: דִּינֵי מָמוֹנוֹת מַחֲזִירִין בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה. דִּינֵי נְפָשׁוֹת מַחֲזִירִין לִזְכוּת וְאֵין מַחֲזִירִין לְחוֹבָה.
Traduction
Dans les affaires d’argent s’il y a erreur, le jugement est annulé; dans les affaires capitales, il est annulé si l’on a condamné par erreur, mais il n’est pas annulé si l’on a acquitté par erreur.
Pnei Moshe non traduit
מתני' מחזירין. סותרין את הדין לאחר שגמרוהו וידעו שטעו מחזירין את הדבר בין לזכות בין לחובה:
ואין מחזירין לחובה. כדדריש בגמרא:
משנה: דִּינֵי מָמוֹנוֹת דָּנִין בַּיּוֹם וְגוֹמְרִין בַּלַּיְלָה וְדִינֵי נְפָשׁוֹת דָּנִין בַּיּוֹם וְגוֹמְרִין בַּיּוֹם.
Traduction
Dans les affaires d’argent, on commence le procès au jour et on peut le finir la nuit; dans les affaires capitales, on commence et on finit le procès pendant le jour.
Pnei Moshe non traduit
מתני' דנין ביום וגומרין בלילה. דכתיב ושפטו את העם בכל עת וכתיב. והיה ביום הנחילו את בניו הא כיצד יום לתחילת הדין ולילה לגמר דין:
דיני נפשות דנין ביום וגומרין ביום. דכתיב והוקע אותם לה' נגד השמש:
משנה: דִּינֵי מָמוֹנוֹת הַכֹּל מְלַמְּדִין זְכוּת וְחוֹבָה. דִּינֵי נְפָשׁוֹת הַכֹּל מְלַמְּדִין זְכוּת וְאֵין הַכֹּל מְלַמְּדִין חוֹבָה. דִּינֵי מָמוֹנוֹת הַמְלַמֵּד זְכוּת מְלַמֵּד חוֹבָה וְהַמְלַמֵּד חוֹבָה מְלַמֵּד זְכוּת וְדִינֵי נְפָשׁוֹת הַמְלַמֵּד חוֹבָה מְלַמֵּד זְכוּת. אֲבָל הַמְלַמֵּד זְכוּת אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזוֹר וּלְלַמֵּד חוֹבָה.
Traduction
Dans les affaires d’argent, les disciples eux-mêmes, qui ne sont pas juges mais qui assistent aux délibérations de leurs maîtres, peuvent donner leur opinion, soit en faveur du défendeur, soit contre lui; dans les affaires capitales ils peuvent donner leur opinion en faveur de l’accusé, mais non pas contre lui. Dans les affaires d’argent, chacun des juges peut changer d’opinion pendant la discussion; dans les affaires capitales, celui qui était d’abord pour la condamnation peut changer d’opinion, mais celui qui pensait d’abord devoir voter pour l’acquittement doit conserver son opinion.
Pnei Moshe non traduit
מתני' הכל מלמדין. ואפילו התלמידים היושבין לפני הדיינין ולא נתמנו ב''ד על כך:
המלמד חובה. דיין שהתחיל תחלה להביא ראיות לחובה יכול לחזור בו וללמד לזכות:
הלכה: דִּינֵי מָמוֹנוֹת מַחֲזִירִין בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה כול'. הֲרֵי שֶׁיָּצָא מִבֵּית דִּין זַכַּאי וּמָֽצְאוּ לוֹ חוֹבָה. שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁיַּחֲזִירוּהוּ. תַּלְמוּד לוֹמַר צַדִּיק אַל תַּהֲרוֹג. הֲרֵי שֶׁיָּצָא מִבֵּית דִּין חַייָב וּמָֽצְאוּ לוֹ זְכוּת. שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁלֹּא יַחֲזִירוּהוּ. תַּלְמוּד לוֹמַר וְנָקִי אַל תַּהֲרוֹג. יָכוֹל אִם צָדַק בְּדִינָךְ יִצְדַּק בְּדִינִי. תַּלְמוּד לוֹמַר כִּ֥י לֹֽא אַצְדִּ֖יק רָשָֽׁע׃ אָמַר רִבִּי יִצְחָק. אָמַר לִי רִבִּי יוֹסֵי. לֹא שַׁנְייָא אֶלָּא אֲפִילוּ נִזְדַּכֶּה בְטָעוּת מַחֲזִירִין אוֹתוֹ.
Traduction
Si quelqu’un a été déclaré innocent par le tribunal, qu’il a quitté, puis on le trouve coupable, le ramènera-t-on aux juges? -Non, parce qu’il est dit (Ex 23, 7): Ne tue pas le Juste, celui qui est justifié. Si l’accusé quitte le tribunal étant condamné, puis on le trouve innocent, ne le ramènera-t-on pas? Si, selon ces mots (ibid.): Ne tue pas l’innocent. Ce n’est pas à dire que l’homme justifié (à tort) ici-bas le sera aussi au ciel; car il est écrit (ib.): Je ne justifierai pas le méchant. Parfois, me dit R. Yossé, il n’y pas de distinction entre la condamnation et l’acquittement, et même celui qui a été acquitté à tort sera ramené au tribunal.
Pnei Moshe non traduit
גמ' צדיק אל תהרוג. שנצטדק בדין אע''פ שבאמת אינו נקי הוא:
ונקי אל תהרוג. נקי משמע מן החטא ואע''פ שנתחייב בדין:
כי לא אצדיק רשע. אדלעיל קאי אע''פ שיצא מבית דינך זכאי ואי אתה רשאי להחזירו יהא דינו מסור לשמים:
אמר ליה רבי יוסי לא שנייא. לפעמי' יש שאין חילוק בין לזכות בין לחובה ואפילו לחובה מחזירין אותו כדמפרש ואזיל:
אלא אפי' נזדכה. אפי' יצא מב''ד זכאי אם הוא בטעות שזיכו אותו ע''י טעות גמור שטעו בדבר המפורש בתורה מחזירין אותו וגומרין דינו לחובה:
הלכה: דִּינֵי מָמוֹנוֹת מַטִּין כול'. אָמַר רִבִּי יַנַּאי. אִילּוּ נִיתְּנָה הַתּוֹרָה חֲתוּכָה לֹא הָֽיְתָה לָרֶגֶל עֲמִידָה. 21b מַה טַעֲמָא. וַיְדַבֵּ֥ר יְי אֶל מֹשֶׁ֥ה. אָמַר לְפָנָיו. רִבּוֹנוֹ שֶׁלְּעוֹלָם. הוֹדִיעֵנִי הֵיאָךְ הִיא הַהֲלָכָה. אָמַר לוֹ. אַֽחֲרֵ֥י רַבִּ֖ים לְהַטּוֹת׃ רָבוּ הַמְזכִּין וָכוּ. רָבוּ הַמְחַייְבִין חִייְבוּ. כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת מ''ט פָּנִים טָמֵא וּמ''ט פָּנִים טָהוֹר. מִנְייָן ודגלו. וְכֵן הוּא אוֹמֵר אִֽמֲר֣וֹת יְי אֲמָר֪וֹת טְהֹ֫ר֥וֹת כֶּ֣סֶף צָ֭רוּף בַּֽעֲלִ֣יל לָאָ֑רֶץ מְזוּקָּק שִׁבְעָתָֽיִם׃ וְאוֹמֵר מֵישָׁרִ֖ים אֲהֵבֽוּךָ׃
Traduction
R. Yanaï dit (123)V. Sofrim, ch. 16.: si la loi avait été donnée tranchée (sans hésitation possible), on n’eût pas pu se maintenir, selon ces mots (Ex 25, 1): L’Eternel parla à Moïse. Celui-ci lui dit: Maître de l’univers, fais-moi savoir la règle de doctrine. Dieu lui dit (ib. 23, 2): D’après la majorité il faut pencher (en cas de doute); ainsi naîtront les délibérations sur la Loi, 49 fois dans un sens, et autant à l’opposé; puis, si les voix favorables sont en majorité, on absout l’accusé; si les voix défavorables l’emportent la culpabilité est prononcée. Le nombre 49 est compris dans le mot VEDAGLO (124)''Le sens réel de ce terme, et sa bannière (Ct 2, 4), est détourné ici pour les besoins de l'exégèse. Voir Tanhouma, section Houqath; Midrash sur (Ps 119).'' (6, 4, 3, 30, 6 = 49); et de même il est dit (Ps 12, 7): Les paroles de l’Eternel sont pures, de l’argent affiné dans le creuset de la terre, purifié sept fois sept (= 49), et il est dit aussi (Ct 1, 4): tes amours sont la droiture (l’équilibre des voix par la majorité).
Pnei Moshe non traduit
גמ' אילו ניתנה התורה חתוכה. בפסק הלכה בלא נטיית דעת לכאן ולכאן:
לא היתה לרגל עמידה. לא היה קיום לעולם דהתורה צריך שתהיה נדרשת פנים לכאן ולכאן כדלקמיה ואלו ואלו דברי אלהים חיים הן. ואיידי דקתני במתני' מטין מייתי להאי דרשא הכא:
מה טעם וידבר ה' אל משה. ואמר לו כל הדינים התלוים בכל פרשה ופרשה והדרשות הנוטות לכאן ולכאן:
הודיעני היאך ההלכה. שלא יהיה בה ספק וא''ל זה אי אפשר אלא אחרי רבים להטות וכו' מפנו שהתורה צריך שתהיה נדרשת במ''ט פנים לכאן ולכאן ואם אני מגלה לך ההלכה שוב לא תהיה נדרשת בהרבה פנים:
מזוקק שבעתים. שבעה פעמים שבעה:
ואומר מישרים. אהבוך. עיקר אהבת התורה לעשות לה מישרים ע''י דעות הנוטים לכאן ולכאן ואחר כך מיישרים אותו ע''פ הרוב:
הלכה: דִּינֵי מָמוֹנוֹת הַמְלַמֵּד זְכוּת כול'. רִבִּי אָמַר. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהוּ מְחוּסָּרִין לוֹמַר. אִישׁ פְּלוֹנִי אַתָּה זַכַּאי וְאַתָּה חַייָב. אֲבָל אִם הָיוּ מְחוּסָּרִין בָּמַשָּׂא וּבְמַתָּן לֹא בְדָא. רִבִּי יוֹסֵי בֶן חֲנִינִה אָמַר. אֲפִילוּ מְחוּסָּרִין בָּמַשָּׂא וּמַתָּן.
Traduction
Rabbi d’entendre ainsi la fin de la Mishna: lorsque les juges sont sur le point d’exprimer la sentence et de dire à un tel qu’il est innocent ou coupable, ils ne peuvent changer d’avis que pour passer de la condamnation à l’acquittement (après l’acquittement énoncé, il n’y a plus à y revenir); mais s’ils sont encore en train de délibérer, il n‘en est pas ainsi (et l’on peut encore changer d’avis pour condamner l’accusé). R. Yossé b. Hanina au contraire dit d’appliquer la règle de la Mishna même à la délibération des juges (d’autoriser seulement le changement d’avis pour acquitter).
Pnei Moshe non traduit
גמ' ובלבד שלא יהו מחוסרין לומר וכו'. כלומר דמתני' איירי שאינן מחוסרין כ''א לומר איש פלוני אתה זכאי או לומר אתה חייב ובהא אמרו דהמלמד חובה הוא דיכול לחזור וללמד זכות אבל המלמד זכות אין יכול לחזור וללמד חובה דהואיל ושעת גמר דין הוא וכבר זיכהו אינו יכול לחזור בו:
אבל אם היו מחוסרין במשא ומתן. שעדיין במשא ומתן של הדין הם ואינם מושווים בדעתם זה אומר כה וזה אומר כה ומחוסרין הם בהשוות הדעות:
לא בדא. איירי המתני' דהואיל ועדיין שעת משא ומתן היא ולא גמר בדעתו לזכות יכול לחזור בו ללמד חובה:
אפילו מחוסרין במשא ומתן. איירי המתני' וכלומר דרישא המלמד חובה מלמד זכות אפי' מחוסרין במשא ומתן הוא דבזה לעולם חוזר ועלה קאמר אבל המלמד זכות אין יכול לחזור וללמד חובה היינו בשעת משא ומתן כדי שיהא מחזר אחרי ראיות לדבריו ושמא ימצא חיזוק לזכות אבל בשעת גמר דין שכבר בקש ולא מצא ונודע לו עכשיו שטעה יכול לחזור בו וללמד חובה:
דִּינֵי מָמוֹנוֹת הַכֹּל מְלַמְּדִין זְכוּת וְחוֹבָה כול'. רִבִּי מִּי בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. אֲפִילוּ נוֹאֵף וְנוֹאֶפֶת. אָמַר לֵיהּ. אִתְקְלַף מַרְקוּעָךְ.
Traduction
R. Amé demanda devant R. Yohanan: arrive-t-il aussi de refaire des jugements d’adultères (en raison des doutes possibles)? Ton chiffon a été arraché, fut-il répondu (125)Ta question est inutile a mis ton ignorance à nu..
Pnei Moshe non traduit
רבי אמי בעא קומי רבי יוחנן אפי' נואף ונואפת. אם בנואף ונואפת מצינו ג''כ שיש דבר שפעמים מחזירין אותו לחובה אפילו כבר נזדכה ופעמים אין מחזירין אותו:
איתקלף מרקועך. נקלף וניטל הטלאי והחיבור שלך דמאי שנא דגם בנואף ונואפת מצינו כן דאם טעו בבא על הערוה ממש טעו' המפורש בתורה הוא ומחזירין אותו לחובה ואם טעו בהעראה ובשלא כדרכה אין מחזירין אותו ויש לך ללמוד דבר מדבר. מרקוע לשון כולאי ונעלות בלות ומטלאות תרגומו בלץ ומרקעין:
Sanhedrine
Daf 22a
משנה: דִּינֵי מָמוֹנוֹת גוֹמְרִין בּוֹ בַיּוֹם בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה. וְדִינֵי נְפָשׁוֹת גּוֹמְרִין בּוֹ בַיּוֹם לִזְכוּת וּבְיוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו לְחוֹבָה. לְפִיכָךְ אֵין דָּנִין לֹא בְעֶרֶב שַׁבָּת וְלֹא בְעֶרֶב יוֹם טוֹב׃
Traduction
Dans les affaires d’argent, on peut finir le procès le même jour où on l’a commencé; dans les affaires capitales, on peut prononcer l’acquittement le même jour, mais il faut ajourner la condamnation au lendemain, dans l’espoir de trouver peut être, en attendant, un argument en faveur de l’accusé. C’est pourquoi on ne juge pas une affaire capitale la veille du jour de Shabat, ni la veille d’un jour de fête (126)''Rashi dit: si l'accusé est condamné, on ne pourra pas l'exécuter le samedi ni le jour de fête, et on ne peut pas non plus faire attendre l'accusé trop longtemps pour ne pas le faire souffrir; il faut, au contraire, pouvoir exécuter le coupable aussitôt que le jugement est fini.''.
Pnei Moshe non traduit
מתני' גומרין בו ביום לזכות. אם זיכוהו ביום ראשון פוסקין את דינו מיד והולך לו אבל אם לא היו יכולין לזכותו ביום ראשון אין פוסקין את דינו לחובה אלא מלינין את דינו למחר שמא ימצאו בלילה זכות:
לפיכך אין דנין וכו'. שהרי אם יתחייב אין יכולין לגמרו למחר שאין מיתת ב''ד דוחה שבת וי''ט כדדריש לה בגמרא ולשהותו עד אחר השבת אי אפשר דמשנגמר הדין איכא עינוי הדין ושלא יגמרו הדין עד אחר השבת ג''כ אי אפשר דשמא בתוך כך יהא נשכח טעם המחייבין והמזכין מלבם:
הלכה: דִּינֵי מָמוֹנוֹת גוֹמְרִין בּוֹ בַיּוֹם כול'. תַּנֵּי. הָעֵד אֵין מְלַמֵּד לֹא זְכוּת וְלֹא חוֹבָה. מְנָלָן. שֶׁנֶּאֱמַר וְעֵ֣ד לֹא יַעֲֽנֶ֥ה בְנֶפֶ֭שׁ לָמֽוּת׃ וּמְנַיִן שֶׁאַף הוּא אֵין מְלַמֵּד לֹא זְכוּת וְלֹא חוֹבָה. תַּלְמוּד לוֹמַר וְהוּא לֹא יַעֲֽנֶ֥ה בְנֶפֶ֭שׁ לָמֽוּת׃ רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. פְּעָמִים שֶׁאָדָם רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ מִזְדַּמֵּם וּמַפְלִיג דְּבָרָיו שֶׁלֹּא יָמוּת.
Traduction
On a enseigné: le témoin ne devra fournir aucune explication favorable ou défavorable à l’accusé (129)Tossefta, ch. 9., puisqu’il est dit (Nb 35, 30) un seul témoin n’attestera pas contre quelqu’un en vue de la mort, en ce sens que si quelqu’un va être condamné, le témoin ne doit plus intervenir d’une façon quelconque, ni en bien, ni en mal. C’est du reste logique, dit Resh Lakish (sans recourir à ce verset); il peut arriver que, par crainte d’une condamnation, on retourne les arguments, pour qu’il ne s’ensuive pas la mort.
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני. בתוספתא פ''ט והבאתי לעיל בהלכה א':
ועד לא ימנה בנפש למות. ודריש לה בנפש העומד למות לא יענה כלל בין לזכות בין לחובה:
ת''ל והוא לא יענה. בקרא לא כתיבא הכי אלא כלומר דאף הוא לא יענה כלל בדין רשע למות:
ר''ל אמר פעמים שאדם רואה וכו'. כלומר דסברא היא ולא בעי קרא שלא יענה לזכות לפי שלפעמים מתפחד שמא יגמר הדין לחובה ויביא זה עדים להזימן ושמא יזדמם ומפליג הוא בדברים ללמד זכות עליו שלא יזדמם וימות ונמצא כנוגע בדבר הוא:
הלכה: דִּינֵי מָמוֹנוֹת דָּנִין בַּיּוֹם כול'. מְנָלָן. וְשָֽׁפְט֥וּ אֶת הָעָ֖ם בְּכָל עֵ֑ת. וְאִית קְרִי לְשֶׁעָבַר. אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. 22a כֵּינִי מַתְנִיתָא. שֶׁאִם טָעוּ וְדָנוּ בַלַּיְלָה שֶׁדִּינָם דִּין. תַּלְמוּד לוֹמַר וְשָֽׁפְט֣וּ אֶת הָעָם֘ בְּכָל עֵת֒. אָמַר. הָא אֲמִירָה.
Traduction
On sait qu’en affaire d’argent ''on peut finir le procès même la nuit'', car il est dit (Ex 18, 22): ils jugeront le peuple en tout temps. Peut être ce verset se réfère-t-il seulement au passé, au fait d’un jugement commencé? En effet, dit R. Samuel b. Isaac, voici comment il faut rectifier la Mishna: si par erreur un jugement a eu lieu la nuit (même commencé), il est valable, en raison des mots ''ils jugeront le peuple, en tout temps''; c’est une explication très appropriée (128)Cf. ci-après, (6, 1) fin..
Pnei Moshe non traduit
גמ' מנלן. דגמר דין בלילה דכתיב ושפטו את העם בכל עת:
ואית קרי לשעבר. וכי היאך נלמוד מן המקרא הזה על גמר דין דנימא דלא כתבה התורה האי קרא אלא מה שכבר עבר שהרי תחלת דין עיקר המשפט הוא ואמאי נוקי ושפטו אגמר דין הוא דכתיב:
כיני מתני'. כן בעי למתני' דמנלן שאם טעו ודנו בלילה אפילו לתחילת דין שדיניהם דין ת''ל ושפטו את העם בכל עת:
הא אמירה. הא ודאי פירושא היא ושפיר קאמרת ודוגמתו בפרק הגוזל עצים הלכה א':
וּמְנַיִין שֶׁצְּרִיכִין שְׁנֵי יָמִים סְמוּכִין זֶה לָזֶה.
Traduction
Pourquoi condamne-t-on (en cas de peine capitale) dès le lendemain, en 2 jours successifs (sans commencer une veille de fête)?
Pnei Moshe non traduit
ומנין שצריכין שני ימים וכו'. על אין דנין בע''ש קאי ולפי שצריך לגמור דינו למחר ואי אפשר ומנין שיהא ההריגה דוקא ביום הסמוך וליגמר דיניה למחר ויהרג אחר השבת ולא מסיק לה השתא עד לבתר ומפסיק בדין ע''ש והדר מסיק לה:
רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי אַחַי בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. אָסוּר לָדוּן דִּינֵי מָמוֹנוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת. וְהָדָא מַתְנִיתָא פְלִיגָא. לְפִיכָךְ אֵין דָּנִין לֹא בְעֶרֶב שַׁבָּת וְלֹא בְעֶרֶב יוֹם טוֹב. דִּינֵי נְפָשׁוֹת. הָא דִינֵי מָמוֹנוֹת דָּנִין. וְתַנֵּי רִבִּי חִייָה כֵן. דָּנִין דִּינֵי מָמוֹנוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְאֵין דָּנִין דִּינֵי נְפָשׁוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת. אָמַר. כָּאן לַהֲלָכָה כָאן לְמַעֲשֶׂה.
Traduction
⁠—Or, R. Hiskia ou R. Hiya dit au nom de R. Abahou (130)J., (Ketubot 1, 7).: il est interdit de juger les questions d’argent la veille du Shabat. Mais notre Mishna n’est-elle pas opposée à cet avis en disant: ''pour les questions capitales, on prononce le même jour la sentence si c’est l’acquittement, et le lendemain si c’est une condamnation; voilà pourquoi on ne la prononce ni la veille d’un Shabat ni la veille d’une fête''. N’en résulte-t-il pas que, pour une question d’argent c’est permis? De même R. Hiya a dit que l’on juge les questions d’argent la veille du Shabat, non les questions capitales? Voici la distinction à établir: R. Abahou vise la règle rabbinique (qui interdit même de juger les questions d’argent), tandis que notre Mishna vise le fait (applicable aux questions capitales seules).
Pnei Moshe non traduit
אסור לדון דיני ממונות בערב שבת. מפני שטרודין להכין צרכי שבת:
והדא מתני' פליגא. דדוקא דיני נפשות קתני וכן תני ר''ח בהדיא כן דדנין דיני ממונות בערב שבת:
אמרי. כאן להלכה כאן למעשה. ובכתובות פ''ד הלכה א' גריס כאן להלכה כאן לדבר תורה והיינו הך וכלומר דמשנתינו איירי מד''ת דאין דנין דיני נפשות ודייקינן אבל דיני ממונות דנין וכן הא דתני ר''ח מד''ת קאמר דדנין והא דאמר רבי אבהו אסור לדון בערב שבת מדרבנן ולמעשה דאסור לכתחלה הוא אבל אם עבר ודן דינו דין:
וְיִדּוֹנוּ אוֹתוֹ בְעֶרֶב שַׁבָּת וְיִגָּמֵר דִּינוֹ בְשַׁבָּת וְיֵיהָרֵג לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן נִמְצָא דִינוֹ מִשְׁתַּקֵּעַ. רֵישׁ לָקִישׁ בָּעֵי. וְיִדּוֹנוּ אוֹתוֹ בַשַּׁבָּת וְיִגָּמֵר דִּינוֹ בַשַּׁבָּת וְיֵיהָרֵג בַּשַּׁבָּת. מָה אִם עֲבוֹדָה שֶׁדּוֹחָה שַׁבָּת רְצִיחַת מִצְוָה דוֹחָה אוֹתָהּ. שֶׁנֶּאֱמַר מֵעִ֣ם מִזְבְּחִ֔י תִּקָּחֶ֖נּוּ לָמֽוּת. שַׁבָּת שֶׁהָעֲבוֹדָה דוֹחָה אוֹתָהּ אֵין דִּין שֶׁתְּהֵא רְצִיחַת מִצְוָה דוֹחָה אוֹתָהּ. רִבִּי לָא בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. מִיכָּן לְבָתֵּי דִינִין שֶׁלֹּא יְהוּ דָנִין בַּשַּׁבָּת. מַאי טַעֲמָא. נֶאֱמַר כָּאן בְּכָל מֽוֹשְׁבֹֽתֵיכֶֽם וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְהָי֨וּ אֵ֧לֶּה לָכֶ֛ם לְחוּקַּת מִשְׁפָּ֖ט לְדֹרֹֽתֵיכֶ֑ם בְּכֹ֖ל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם׃ מַה לְהַלָּן בְּבֵית דִּין הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַף כָּאן בְּבֵית דִּין הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
Traduction
⁠—Donc ne peut-on pas commencer le jugement la veille du Shabat, l’achever (le prononcer) le Shabat, et exécuter le condamné plus tard, après l’issue du Shabat? Cet ajournement est impossible; ce serait aggraver la peine de ne pas exécuter de suite le condamné. Mais, objecta Resh Lakish, pourquoi ne pas le juger même le jour du Shabat, prononcer la sentence et l’exécuter en ce jour, par corrélation avec le culte divin? Puisqu’on n’a pas égard au culte pour lequel on enfreint le repos shabatique, et le devoir de l’exécution par justice est applicable même au cohen en fonction, selon ces mots (Ex 21, 14): de mon autel tu l’enlèveras pour le faire mourir; à plus forte raison devrait-on, pour une exécution capitale, enfreindre le Shabat, que le culte domine? R. Ila répond au nom de R. Yanaï que le tribunal ne juge pas le jour du Shabat, en raison de ce qu’il est dit d’une part (ib. 35, 3): dans toutes vos demeures, et d’autre part (Nb 35, 19): ces préceptes seront pour vous une règle de justice, dans vos générations, en toutes demeures; de l’identité de termes, on conclut à l’analogie du sens, et la défense shabatique du premier verset se reporte au tribunal.
Pnei Moshe non traduit
וידונו אותו. השתא מסיק להאי מנין דלעיל דאמאי אין דנין בערב שבת דאי משום שאי אפשר להורגו למחר יגמר דינו למחר ויהרג אחר השבת:
דינו משתקע. לשהותו עד אחר השבת והוי עינוי הדין:
ריש לקיש בעי. ואמאי לא יהרג בשבת נילף לרציחת מצוה שתהא דוחה את השבת מק''ו מעבודה:
מעם מזבחי תקחנו למות. שאם היה כהן רוצח ורוצה לעבוד עבודה מביאין אותו לב''ד ולדונו שבת שהיא נדחית מפני העבודה אינו דין שתהא רציחת מצוה דוחה אותה:
מיכן. מקרא דלקמיה למדנו שאין מיתת בית דין דוחה את השבת:
נאמר כאן בכל מושבותיכם. לא תבערו אש בכל מושבותיכם ונאמר להלן בפרשת רוצחים גבי מיתת ב''ד:
אף כאן בבית דין הכתוב מדבר. ואמר רחמנא לא תבערו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source